הלכה ופסיקה

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הפרות הלכה ב אות א

כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שַׁיָּךְ לָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר הַטָּמֵא.

חיי מוהר"ן נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד

קנ"ו

(ו) אָמַר הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ–יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְפִי שָׁעָה אֲנִי רוֹעֶה בִּבְּרֶסְלַב וְכַיּוֹצֵא:

3.חיי מוהר"ן נסיעתו לארץ ישראל 

קלד  

(ו) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ כְּדֵי לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה וְחָכְמָה תַתָּאָה כְּבָר יֵשׁ לוֹ, וַעֲדַיִן הוּא צָרִיךְ לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ–יִשְׂרָאֵל. וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף זָכָה לְהַשִּׂיג כָּל מְבֻקָּשׁוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁנָּסַע בִּשְׁבִילוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעֵין זֶה מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַנַּחַת שֶׁהָיָה לוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ- יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכוּ':

ספר ביאור הליקוטים אריכות אפים-

סימן קנ"ה אות א

כי בהראש השנה בימי חייו הקדושים באו אליו לאומן על ראש השנה האחרון לערך חמש או שש מאות אנשים [ובלשון בני אדם בדרך אומדנא היה מרגלא (ל)[ב]פומייהו לומר, שבאו אליו אז בערך אלף אנשים, כן שמעתי מאבי ז"ל בשם מוהרנ"ת ז"ל]. ואחר כך בראש השנה הראשון שאחר הסתלקותו הקדושה, באו למספר ולא היו רק ערך ששים אנשים ולא יותר. ואלפי אלפים קל וחומר שאם היה נוסע לארץ ישראל להסתלק שם, שבוודאי לא היו נמצאים רק יחידים מיחידים מגדולי אנשיו שהיו נוסעים לשם, וברבות הזמן היה נשכח הדבר לגמרי. אבל בנידון דידן, ובאלה הימים, שכבר זכינו לשמוע קול הקורא במדבר, פנו דרך ה', כל גיא ינשא, וכל הר וגבעה ישפלו וכו', ובמים עזים נתן לנו השם יתברך את הדרך ונתיבה בנפלאות שלא היו מעולם, וכל מחיר הנסיעה לבעל הספינה ברצוא ושוב הוא בכ"ה רובל כסף

שש"ק חלק ה סיפורים מכלל אנ"ש ז"ל

ה-שי

בִּלְבַד, הֵרִים ראבר"נ בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת מִזְוָדָתוֹ הַקַּלָּה וְהִפְלִיג לְהָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר: רְאוּ אֵיךְ יְהוּדִי נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַשָּׂא קַל כָּזֶה. כָּךְ צְרִיכִים לִפְרחַ וְלַעֲלוֹת וְלָבא לְאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת. "זֶעהט וִוי אַ יוּד פָארְט קַיין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".

שש"ק חלקים א-ג *

 אַחַר הִסְתַּלְקוּתוֹ הַקּ' כִּי בְּהָראשׁ-הַשָּׁנָה בִּימֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים בָּאוּ אֵלָיו לְאוּמַן עַל ראשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן לְעֵרֶךְ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֲנָשִׁים (וּבְלָשׁוֹן בְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶךְ אוּמְדְנָא הָיוּ מַרְגְּלָא לְפוּמַיְיהוּ לוֹמַר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו אָז בְּעֵרֶךְ אֶלֶף אֲנָשִׁים כֵּן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל בְּשֵׁם מוהרנ"ת זַ"ל), וְאַחַר כַּךְ בְּראשׁ-הַשָׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאַחַר הִסְתַּלְקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּאוּ לְמִסְפָּר וְלא הָיוּ רַק עֵרֶךְ שִׁשִּׁים אֲנָשִׁים וְלא יוֹתֵר וְאַלְפֵי אֲלָפִים קַל וָחוֹמֶר שֶׁאִם הָיָה נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל לְהִסְתַּלֵּק שָׁם שֶׁבְּוַדַּאי לא הָיוּ נִמְצָאִים רַק יְחִידִים מִיְחִידִים מִגְדוֹלֵי אֲנָשָׁיו שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים לְשָׁם וּבִרְבוֹת הַזְּמַן הָיָה נִשְׁכַּח הַדָּבָר לְגַמְרֵי,